אנחנו מחליטים על כל דבר כל הזמן.
ככה המוח שלנו עובד– הוא לוקח החלטות בכל רגע.
לפני כמה שניות החלטת לקרוא את הפוסט
ואז החלטת ללחוץ על הקישור כדי לקרוא את כל הפוסט
ועכשיו אתה מחליט להמשיך לקרוא אותו עד הסוף.. 😉
ההחלטות "הקטנות" האלה הן החלטות אוטומטיות ומהירות.
מערכת הערכים שלנו יחד עם הניסיון והידע שרכשנו,
עוזרים לנו לתעדף ולהעריך מצבים ואופציות ולבחור, בסופו של דבר,
צד אחד על פני הצד השני.
בהחלטות 'גדולות' וכבדות משקל לוקח לנו בדרך כלל
יותר זמן להחליט אבל עדיין-
ההחלטה נעשית בהתאם לאותו ניסיון ולאותם ערכים מובילים שלנו.
מצד אחד….אבל מצד שני
וכך הכל הולך חלק, או די חלק
עד ש…
עד שאתה נקלע למצב שבו
אתה מבקש להשיג מטרה אחת,
מגלה שיש בפניך 2 דרכים להשיג אותה
ואתה יכול לבחור רק דרך אחת מבין השתיים…
רק ש….
אתה פתאום מבין שאתה
לא יכול לוותר על אף דרך
ולא יכול לבחור אף דרך על פני השנייה
והבחירה הופכת עבורך לבלתי אפשרית
קוראים לזה קונפליקט
כשאתה עומד לפני החלטה חשובה
ומוצא את עצמך אומר-
"מצד אחד…… אבל מצד שני….."
ואתה לא מצליח להגיע להגיע להחלטה סופית
בעזרת אותם ערכים וסדרי עדיפויות שמלווים אותך נאמנה
מדובר בעצם בקונפליקט.
מבנה הקונפליקט – כל הנחלים זורמים אל הים
אם נניח שהמטרה שחשוב לך השיג היא – ים
ונניח שנוצרו 2 דרכים להגיע למטרה ונקרא לכל דרך – נחל
אז מצד אחד שני הנחלים יובילו אותך אל אותו ים,
מצד שני, כל נחל מציע לך מסלול ייחודי עם חוויות ובונוסים
שאין במסלול השני…
אם אתה מצליח בלב שלם לוותר על מסלול אחד
ולבחור בשני- אז לא היה פה קונפליקט
אלא שאלה של סדרי עדיפויות.
ואם אתה בוחר ללכת דרך נחל אחד
ואחר כך ללכת דרך הנחל השני- גם פה
לא היה קונפליקט
אלא שאלה של סדר פעולות (מה לפני מה?)
בקונפליקט- כמה שאתה חושב והופך בשיקולים
אתה לא מצליח לבחור באחד
יצרן הקונפלקטים
האמונה שיוצרת ומזינה קונפליקט היא האמונה שמדובר ב –
"או זה…או זה…"
מפענחי הקונפליקטים
ילדים. כן, ילדים.
כל ההורים מכירים את הטריק החינוכי הבא:
הילד הפעוט שלך רוצה ממתק.
אז אתה לוקח ביד אחת במבה,
וביד השנייה שוקולד.
אתה אומר לו: "או במבה או שוקולד, במה אתה בוחר?"
ואז קורה הדבר הבא:
הילד לוקח את השוקולד ואז
עושה לך את המוות לקבל גם את הבמבה.
הילד לא מכיר במציאות של "או זה..או זה.."
הוא חי במציאות של "גם וגם".
הציר השלישי בפתרון קונפליקטים
כשאתה נמצא בקונפליקט, אתה בעצם נמצא
במציאות דו- מימדית המורכבת משני צירים בלבד:
"או זה, או זה"
מציאות שטחית כזו מאפשרת בחירה פשוטה בנושאים פשוטים.
אך מה קורה כשמדובר בנושאים מורכבים? כמו
האם להמשיך בקשר או להיפרד?
האם לעבוד או לפנות ללימודים?
האם לבחור בקריירה או במשפחה?
איך לטפל בבעיה רפואית קיימת?
במצבים מורכבים כאלה יהיה לך קשה מאוד לבחור
את הדרך הטובה ביותר לפעול כשאתה מסתכל
על המצב בראייה דו-מימדית של "או זה, או זה"
אלא אם כן….
תכניס ציר שלישי של "גם וגם".
ואז במקום לבחון את המצב באופן דו מימדי,
תוכל לבחון את המצב בראייה תלת מימדית, עמוקה יותר
עם זויות ואפשרויות חדשות שלא חשבת עליהן עד כה.
לציר השלישי קוראים:
יצירתיות.
כשאנחנו עובדים בקליניקה עם קונפליקטים
אני מנחה את המטופל בסדרה קצרה של תרגולי מחשבה
לעבור מראייה דו מימדית של הקונפליקט לראייה תלת מימדית
מה שאפשר מרחב ליצירתיות שלו לספק פתרונות חדשים
ומשוכללים שמאפשרים "גם..וגם"
אז אם אתה נמצא בקונפליקט
ואתה רוצה להשיג גם במבה וגם שוקולד
תתקשר אלי ותקבל את שניהם!
[ומי שדואג לתזונה של הילדים שלי, שלא ידאג.
בכל הקשור לילדיי וממתקים,
המציאות שלהם היא דו מימדית ואף חד מימדית.
הכל בסדר]
טלי
