מהו הקו הדק המפריד בין ביקורת בונה לביקורת הורסת ? ♦ מה הנקודות שאם מקפידים עליהם, הביקורת (כמעט) בוודאות תהיה בונה ולא הורסת ? ♦ מהי שיטת הסנדוויץ ואיך מחמאות קשורות לביקורת ? ♦ ומתי בדיוק אסור לתת ביקורת ? ♦
בהמשך למאמר הקודם, בו הסברתי כיצד לקבל ביקורת מבלי להיפגע, עכשיו נדבר על איך לתת ביקורת בצורה בונה, מבלי לפגוע בבן או בת הזוג האהוב.
מיומנויות של נותן הביקורת:
1. "בחן את עצמך"
רגע לפני שאתה פותח את הפה, חשוב שתשאל את עצמך מספר שאלות :
- האם ברגע זה אני בשליטה רגשית או שאני פועל מהלב ישר החוצה? ככל שתהיה בשליטה ריגשת כך תייצר הזדמנות ללמידה.
אם זו התפרצות ריגשית ("חמת זעם" וכדומה) –
אז המטרה שלך בביקורת היא למעשה לפרוק רגשות, וזה רחוק מלייצר הזדמנות ללמידה עבור בן/בת הזוג האהוב. - האם הביקורת שלי תצית התנגדות?
- "יש לתקוף את הבעיה ולא את האדם".
- חשוב להבין שבדרך כלל, כאשר אנחנו נמצאים במצב של משבר, אנחנו נוטים לחשוב שהסיבות למשבר הן בגלל מאפייני אישיות של מישהו,
ולא שמים לב שפעמים רבות, הסיבות למשבר נעוצות בכלל בסיטואציה, כלומר – אין פה אף אחד אשם.
2. אמפתיה
עוד לפני שמגיעים לביקורת, וגם לכל אורך השיחה, חשוב להביע אמפטיה, כלומר לנסות להיכנס לנעלי בן/בת הזוג ולהבין כיצד הם רואים את הדברים.
לנסות להבין מה היא מרגישה. חשוב לשקף את האמפטיה במשפטים שמעידים על כך, ולא להשאיר את האמפטיה רק בראש, ברמת החשיבה בלבד.
לדוגמה : "זה באמת קשה ש…".
טיפ! בנושא אמפטיה הנחת היסוד היא לדון את הצד השני לכף זכות, להבין שגם מאחורי מה שהוא עשה היה מניע של רצון טוב. אם תביע אמפטיה בצורה טובה, תיצור אמון אצל הצד השני – מה שיקל עליה להתמודד עם הביקורת.
3. הגדרת הבעיה במדויק
כשאתה מוסר את הביקורת, צריך להגדיר במדוייק מה מפריע לך. צריך לפרט מה ההתנהגיות של בן/בת הזוג שמפריעות לך ואיזה נזק לדעתך הן גורמות. המטרה של הביקורת היא הרי לקדם למידה ולא להרוס. אם ניקח לדוגמה אבא שפונה אל בנו ואומר לו בזמן האכילה: "תפסיק להיות חזיר" – זוהי ביקורת הורסת, מכיוון שהאבא הזה לא הגדיר במדויק מה מפריע לו בצורת בה הבן אוכל. לעומת זאת, אם האב הזה יפנה לבנו בעדינות ויאמר לו: "מאוד מפריעה לי הצורה שבה אתה אוכל, אתה ממלא את הפה יתר על המידה ומתלכלך" – זו ביקורת בונה. בגלל ההסבר הזה, הבן למד מה מפריע לאביו, וכעת הוא יוכל לתקן את צורת האכילה שלו.
אין טעם לתת משוב אם הוא אינו מאפשר למידה לעתיד!
4. להתחיל בתנועה קדימה
כשאתה מעלה נושא לביקורת, חשוב שתציע צעד מוחשי כדי לשפר את המצב הקיים ויותר טוב מכך – תציע תמיכה בתהליך של השינוי (אפשר כמובן גם לפתוח דיון ולמצוא יחד צעדים לשינוי). אף אחד לא אוהב להשתנות, ולפעמים כיף לדעת שיש עוד מישהו יחד איתי בתהליך. אם נדגים זאת במקרה של הילד, האבא צריך לומר לו: "אני מבקש שתשתמש בכף. יש למלא את הכף לא יותר מחצי". מעכשיו צריך האבא הזה, לנסות "לתפוס" את הילד כאשר הוא אוכל כמו שצריך, ולתת לו מחמאה על כך. זה יגרום לילד תחושה טובה ויחזק מאוד את ההתנהגות הנכונה.
5. טקט, טקט, ושוב פעם טקט…
הדבר החשוב ביותר הוא התזמון, ויש שתי נקודות שיש להקפיד עליהן:
♦ התזמון צריך להיות טוב מבחינת מקבל הביקורת. צריך לוודא שהוא או היא בכלל נמצאים כרגע במצב מתאים לקבל ביקורת. אם היא בלחץ או שהוא כרגע מותש, לא שייך להתיש אותם גם בשיחת ביקורת.
♦ התזמון של הביקורת חייב להיות קרוב להתנהגות הלא רצויה, ולא לתת ביקורת שבוע אחרי שמשהו קרה.
טיפ! שיטת הסנדוויץ: שיטה ידועה במתן ביקורת היא "להכניס אותה לסנדוויץ של מחמאות". הכוונה היא שבתחילת השיחה נותנים מספר מחמאות, אחריהן את הביקורת, ומייד אחרי הביקורת, מוסיפים עוד מחמאות. בשיטה זו, מקבל הביקורת לא מרגיש מאוים, ברור לו שאתה עדין אוהב אותה ושהמטרה שלך היא רק לשיפור הקשר ולהעצמתו.
—————————
התמונות נלקחו ברשות מ- http://www.freedigitalphotos.net
